מחלות חורף בתינוקות וילדים

פודקאסט "קול הרופאים" מבית טבע ישראל

איתמר רועי מארח רופאים מדיסציפלינות שונות שעוזרים לנו להעמיק בסוגיה רפואית

היום על הפרק, סוגיה שהופכת בימים אלה ליותר אקטואלית, מחלות חום בילדים. בימי החורף, קשה להימלט ממחלות. הורים שולחים ילדים בריאים לגן, הם חוזרים ומדביקים את ההורים שמדביקים את החברים בעבודה, וחוזר חלילה.

אלה הם חיינו בחורף: אנחנו מתלבשים, לוקחים ויטמינים, שותים מיץ תפוזים ועדיין – לפעמים זה לא מספיק. בחורף, כולם מדביקים את כולם והמערכת החיסונית היא שקובעת מי ישוב במהרה לאיתנו ומי יישאר קצת יותר זמן כדי לנוח. לא צריך להיות מוטרדים, זה עובר, אבל אנחנו ננסה לעזור לכם וליקרים לכם לסבול קצת פחות.

בפרק הזה ניגע בתסמינים, מה יכול להקל עליהם ומה צריך לעשות כדי שהילדים שלנו, משוש חיינו, ירגישו קצת יותר טוב בימי החורף הלא פשוטים. יהיהאיתנו ד"ר שמואל גור וזה זמן טוב להרחיב איתו גם בנושא הזה.

ד"ר שמואל גור: אמרת מקודם שאחד הדברים שמאפיינים את התקופה הזו זה מחלות ילדים. אני חושב שזה ה-דבר שמאפיין בכלל את התקופה. אין דבר אחר מעבר לזה. אתה צריך לראות, מצד ההורים, שמגיעים כל יום למרפאה ובאמת לבי עליהם. אתה מקבל את הטלפון הזה שתמיד רצית לעשות אותו חסוי וחסום, של הגננת "בוא לקחת את הילד, הוא חולה".

איתמר רועי: יש תחושה שבשנה הראשונה של ילדים שהם תמיד חולים.

ד"ר שמואל גור: בוא נדבר קודם על עובדות. כל ילד, בשנתיים הראשונות, זכאי, במירכאות, ל-12 אירועי חום, מדי שנה. אם תעשה חשבון -אירוע חום בחודש. תמיד ההורים מגיעים ובחלק מן המקרים הילד נדבק בגן, אם הוא לא היה בגן זה היה אחרת. מביאים ילדים חולים. אז קצת עובדות.

אני סוטה ולא סוטה מן הנושא: איך מודדים בריאות, למשל? אחד המדדים האובייקטיביים למדידת בריאות, זה מספר ימי המחלה שאנחנו מוציאים להורים. מחקר מצוין ומדהים בדק שתי קבוצות הורים, הורים עם ילדים בגילאים זהים, בריאים, ללא מחלות רקע, ללא תופעות מיוחדות.

קבוצה אחת היתה של הורים לילדים בגן, הקבוצה השנייה היתה שלהורים שהילדים נשארים בבית. ספרו את מספר ימי המחלה שניפקו להורים. מתברר שזה אותו הדבר. השוני, היה בפיזור. אם אתה לוקח ילד בין חצי שנה לשנה, מכניס אותו למעון, יש במעון בערך 40 ילדים. הסיכוי שלו לפגוש את הווירוס הבא, שלא נתקל בו - הרבה יותר גבוה. ואז, אתה מכיר את המשפט "הילד שלי יום בגן, שבוע בבית?"

איתמר רועי: מה זה מכיר, דוקטור, אני חי את זה. יש לי פה ארבע קבוצות וואטסאפ שזה המשפט הקבוע בהן.

ד"ר שמואל גור: יפה. מאוקטובר ועד ינואר-פברואר החיים גהינום. אבל כולם שוכחים שמפברואר עד אוקטובר הבא, החיים תותים.

איתמר רועי: יש לי חברים שמתגרשים בגלל זה.

ד"ר שמואל גור: הם עושים את אותם שניים עשר אירועיםב שלושה חודשים. ואז באמת, יום בגן שבוע בבית. בקבוצת ההורים של ילדים שגדלו בבית, הם עושים פעם בחודש שבוע מחלה. זה כאילו חולף מתחת לרדאר. אבל אתה סוכם את ימי המחלה של הילדים, אתה סוכם את מספר הימים שההורים נעדרו מהעבודה. אחד לאחד - אותו הדבר. שלושה חודשים תורנות ותשעה חודשים גן עדן או גן עדן לסירוגין.

איתמר רועי: אני אחשוב על זה, עד הפרק הבא. אבל עוד לפני כן, דוקטור, אני אשמח אם תוכל לעשות לי סדר שהוא חצי מדעי. מה ההבדל בין וירוס לחיידק?

ד"ר שמואל גור: ההבדל בין וירוס לחיידק זה בהתבטאות של רופא הילדים שיגיד לך, זה כנראה וירוס. ברצינות, ההבדל הוא במטען הגנטי שאותו נושא החיידק או הנגיף, הווירוס, והצורך של הווירוס להתרבות בתוך תא אנושי, תא מאכסן. זה ההבדל: חיידק הוא עצמאי, בפני עצמו, מתרבה ללא קשר למארח, ווירוס חייב את תא המארח על מנת להתרבות.

איתמר רועי: ובחורף, אנחנו סובלים יותר מחיידקי או מווירוסים? ובכלל, מהן המחלות הנפוצות בחורף?

ד"ר שמואל גור: המחלות הנפוצות בחורף הן, רובן ככולן, מחלות שמועברות על ידי דרכי הנשימה ותוקפות את דרכי הנשימה. החל מנזלת פשוטה שכולנו מכירים, דלקת בסינוסים, דלקת בדרכי הנשימה העליונות, מיעוט של דלקות ריאה, המון דלקות אוזניים, תוצאה של זיהום בדרכי הנשימה העליונות.

אתה מכיר את התמונה הטיפוסית של אותו ילד שמסתובב עם הנזלת, עיניים טרוטות, אדומות, הורה מיואש, מדדה לידו, והנה קיבלנו תמונה של מחלות חורף.

הרוב המוחלט בילדים, נובע כתוצאה מזיהומים וירליים של דרכיהנשימה. אנחנו ידעים לקרוא להם בשמות, פאראינפלואנזה, אדנו-וירוס, שפעת(אינפלואנזה). מיעוט של דלקות גרון, בילדים גדולים יותר, דלקות ריאה, בדרך כללמישני, סיבוך של דלקות בדרכי הנשימה העליונות. דלקות ריאה אמיתיות, חיידקיות.דלקות אוזניים – הזכרנו. זה מספיק כדי למלא את כל החורף.

איתמר רועי: אני רוצה להבין אם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות בטרם עת, כדי לחזק את המערכת החיסונית של הילד. אני יודע שבאנשים מבוגרים - אתה יכול להגיד גם על זה מילה, אם תרצה - אתה מבין גם ברפואת מבוגרים ולא רק ברפואת ילדים. באופן כללי, האם צריך איזשהו... לוקחים ויטמינים, שותים יותר מיץ כזה ומיץ אחר, מה עושים כדי לחזק את הגוף שלנו? אתה יודע להמליץ על דברים כאלה?

ד"ר שמואל גור: כל אדם הוא אינדיבידואל בפני עצמו, אנילא חושב שיש דבר אחד שתופס לגבי כולם. אבל כן, יש דברים שניתן לעשות. בוא נדבר על דבר מאד פשוט: חיסון. חיסון לשפעת. אני יכול להגיד שבמרפאה, ואני רואה את זה יום יום, את אותם ילדים שחוסנו ואת הילדים שלא חוסנו. ויש הבדל.

אני יכול לדבר על אותם ילדים ששומרים על חלון פתוח, על אוורור תקין, על תזונה טובה, על פעילות גופנית. הם הרבה יותר בריאים. אני לא יודע מה המסובב ומה המסובב: האם ילד פחות חולה כי המערכת החיסונית שלו יותר טובה, מסוגל לעשות פעילות גופנית, או שפעילות גופנית, סביר להניח, שתגרום למערכת חיסונית יותר טובה.

לגבי כל הנושא של ויטמין C. יש על זה המון ויכוחים ויש המון סקירות ספרותיות על כך. אני חושב שהסקירה האחרונה היא, בכל מחקר קוקרן, שבודק את כל המחקרים שבוצעו בנושא, לא מצא איזושהי עבודה תומכת בצורה משמעותית ליתרון של ויטמין C במניעת מחלות. יכול להיות שחברי הנטורופתים, חבריי מהרפואה המשלימה, יחלקו עליי. אני מדבר מהקטע של הרפואה המערבית, המחקרית, לא נמצא לזה תימוכין.

איתמר רועי: עשיתי פה איזושהי רשימה של כמה מחלות שאנחנו מכירים בשמותיהן. האם תוכל להרחיב קצת על כל אחת מהן, כדי שנוכל לקבל איזושהי פרספקטיבה: איך נדבקים, איך אפשר להישמר, מהם התסמינים העיקריים שנובעים מהדבר הזה. ככה שתהיה להורים שמקשיבים לנו איזושהי אוריינטציה למה שצפוי להם בחורף המתקרב אלינו.

ד"ר שמואל גור: הרשימה שלך, תתחיל.

איתמר רועי: דלקת אוזניים.

ד"ר שמואל גור: דלקת אוזניים היא צרה צרורה בילדים, בדרך כלל בגילאים צעירים יותר, שוב - על רקע של זיהום של דרכי הנשימה העליונות. למה אני מתכוון? יש לנו מנגנון ניקוז טוב לאוזניים, חצוצרת אוסטכיאוס זו אותה חצוצרה שמחברת בין האוזן האמצעית לבין חלל הפה, ומהווה ווסת לחץ.

כשאתה חולה בזיהומים של דרכי הנשימה העליונות, קורים שני דברים: אותם וירוסים מטפסים כלפי מעלה מחלל הפה, מחלל הלוע, לתוך האוזן, דבר שני,החצוצרה עצמה נסתמת ונוצר מנגנון שמפריע לוויסות ולניקוז התקין של האוזן. ואז מתחילים לקבל את האוזן הכואבת, שמתבטאת בעור תוף עכור, נוזלים בחלל האוזן, ירידה בשמיעה, מצב דלקתי, חום, כאבים. אתה תראה את הילד, והאמא אומרת "תשמע, הוא לא ישן כל הלילה, הוא צרח מכאבים, הוא נגע באוזן, כאב לו". אנחנו מסתכלים, כרופאי ילדים, בודקים את הילד כמובן, מסתכלים על האוזן ומחפשים את מדדי הדלקת. את הבלט של עור התוף, את העכירות.

לגבי טיפול, עברנו שינוי בשנים האחרונות. פעם דלקת אוזן היתה שווה טיפול אנטיביוטי. היום, וזה בעקבות עבודות מצוינות שנעשו בהולנד, לכן זה נקראה שיטה ההולנדית, יש את מה שנקרא Wait and see.אם הילד לא צעיר מגיל חצי שנה, אם הדלקת היא חד צדדית, אם הכאב נסבל, קשה לי לקרוא לכאב נסבל, אבל אנחנו יודעים איפה עובר הגבול, אם מדובר בסך הכל בילד בריא, ניתן להשהות את הטיפול האנטיביוטי.

ויש את הסיבות ההפוכות: אם זה דו צדדי, אם יש חום גבוה, מעל 40, אם זה ילד עם הפרעה התפתחותית וכו', אנחנו מייד, הרבה יותר עם יד קלה על ההדק מבחינת הטיפול האנטיביוטי.

אני יכול לציין את המרפאה שלי, שרוב הילדים שאנחנו רואים בחודשי החורף, תמיד תהיה מעורבות של האוזניים. כי רובם ככולם הרי מקוררים ומנוזלים, ומה שתיארנו קודם, מבחינת האוזן, נראה את זה בבדיקה הגופנית. רובם ככולם לא יצאו עם טיפול אנטיביוטי. מובן שמיעוטם יגיע אחרייומיים שלושה ונשקול מחדש, אבל טיפול מקל, אם זוכרים את הפודקאסט הקודם על איבופרופן ופרצטמול, זה חלק מהטיפול, כי בראש ובראשונה אתה רוצה להקל את הכאב ולהפחית דלקת. ויש מקום לדברים האלו.

איתמר רועי: תמיד תהיתי, אתה יודע להבחין באמצעות שיעול אם ילד חולה בדלקת ריאות או שצריך צילום? איך אתה מזהה?

ד"ר שמואל גור: לא ולא. שאלת לגבי צילום או שיעול. דלקת ריאות היא אבחנה קלינית, היא לא אבחנה רנטגנית. אני יכול להיעזר ברנטגן כדי לראות ולהגדיר את הדלקת אבל ברוב המקרים אני אעשה את זה על סמך האזנה. יש ממצאים האבחנתיים שיכוונו אותי לדלקת ריאות, יש ממצאים של איך הילד נושם. למשל, ילד עם דלקת ריאות ינסה לשמור את בועיות האוויר פתוחות והוא יעשה קול שאנחנו קוראים לי Grunting.

עכשיו זה תיאור פלסטי (מדגים את צליל השיעול) - הוא מנסה להעלות לחץ בתוך הריאה, כדי לשמור על דרכי אוויר פתוחות. זה סימן מאד מאפיין. צילום רנטגן - יש לו מקום, אבל שוב, לא לפיו אנחנו נקבע, אלא הוא יהיה איזשהו אישוש לאבחנה שאנחנו יודעים.

איתמר רועי: זו מחלה קצת מפחידה, דלקת ריאות, אתה יודע, דוקטור?

ד"ר שמואל גור: יש עליה הרבה מיתוסים, כי פעם אנשים היו מתים מדלקת ריאות. אבל לא, בוא נאמר שרוב הילדים הבריאים, נקרא לזה מיעוט, הרי כמעט כולם משתעלים, אבל רק הקצה של הקצה של הקצה, באמת תהיה דלקת ריאות אמיתית.

הילדים מגיבים טוב, יש מקום, ומקום מצוין, לטיפול אנטיביוטי. מה שאין, אני חוזר ומדגיש, באותם ילדים שאנחנ ורואים עם נזלת ושיעול ועיניים אדומות, ששם בדרך כלל הסיבה היא סיבה נגיפית, וירלית. ואין מקום לטיפול אנטיביוטי.

אני שמח לומר, שאנחנו רואים שינוי, בקהל, קהל המטופלים שלנו. פעם לבוא לרופא, המשמעות היתה לקבל תרופה, והתרופה בדרך כלל היתה אנטיביוטיקה. היום הקהל בא, המטופלים באים אלינו כדי שנאבחן. וגם לא לתת טיפול אנטיביוטי זה טיפול מצוין. ופה זו האומנות לדעת להבחין בין מי שצריך לבין מי שלא צריך.

איתמר רועי: מה שלוקח אותי למחלה הבאה. דלקת גרון. אני, בתור בן אדם מבוגר, מכיר את עצמי, או זוכר כילד מחלות עיקריות. אם אני בולע רוק וכואב לי, אז בדרך כלל היה מתברר שזו דלקת.

ד"ר שמואל גור: אתן לך סימן טוב יותר. אנחנו קוראים לזה "ילד שמסתובב עם תפוח אדמה חם בפה". כשהוא מדבר אתה שומע את הקול הזה, כאילו הוא מחזיק משהו חם בפה וקשה לו. יש קריטריונים שאנחנו קובעים לפיהם למי יש דלקת גרון חיידקית או נגיפית. ואני אוכף את כל הקריטריונים האלה.

יש לנו משטח גרון מהיר שאנחנו עושים לבד. באחת השבתות, לא היה לי משטח גרון, אז מה אני עושה? בדרך כלל דלקת גרון חיידקית מגיעה נטו, עם חום גבוה וכאב גרון. אין מסביב, כלומר, ילד שבא עם נזלת ושיעול ועיניים גדושות, אתה יודע, מנוזל כבר שלושה או ארבעה ימים וגם כואב לו הגרון. בדרך כלל זה יהיה נגיפי. אבל כשילד מגיע עם חום גבוה, הוא פותח את הפה ואני רואה את השקדים מלאים מוגלה, ואני שם יד ואני מרגיש את הבלוטות, זו דלקת גרון חיידקית. ושם המקום לטיפול אנטיביוטי.

איתמר רועי: דוקטור, מעניין אותי לדעת עוד משהו, ככה לקראת סיום. אני רוצה להבין, אם אתה יכול להפריך מיתוס. אנחנו מדברים על זה שבחורף יש יותר מחלות, אנשים מרגישים לא טוב, אתה פוגש יותר אנשים, גם יותר מבוגרים וגם ילדים. אנחנו יכולים להיות חולים מקור? מהי המשמעות של שמירת טמפרטורת הגוף שלנו, כמה זה דבר חשוב כדי לשמור על המערכת החיסונית שלנו? זאת השאלה.

ד"ר שמואל גור: אני מחייך, למרות שלא רואים את זה בפודקאסט. אני מחייך משתי סיבות: בכובע השני שלי אני מרשה לעצמי לקרוא לעצמי רופא סיני. אני מדקר וכולי. ושם לקור יש המון משמעות. הפתוגן העיקרי - נקרא לזה פתוגן - המחולל העיקרי של מחלות חורף שם זה חשיפה לקור. לפי הרפואה הסינית, ודאי.

פורסם החודש מחקר ענק בעיתון המוביל "ניו אינגלנד", שדיבר על זה: "למה ילדים חולים יותר בחורף".  אז תמיד דיברנו על זה שאנחנו נמצאים בחללים סגורים ואחד מדביק את השני וכולי. זה מחקר שתוכנן ובוצע, באמת להוריד את הכובע, בדקו מהי השפעת הטמפרטורה על התחלואה. ראו שילדים שנחשפו לטמפרטורות קרות יותר, הם מסבירים את זה בתנגודת של ריריות האף, שעבדו פחות טוב. אז טוענים שלכן אנחנו חולים יותר בחורף. אז אולי כולם צודקים?

איתמר רועי: יכול להיות.

ד"ר שמואל גור: אולי כולם צודקים.

איתמר רועי: זה עולם אידיאלי שבו כולם צודקים. אני רוצה, דוקטור, ברשותך, שאלה אחרונה. בכל זאת, הוזכר הקודם המילה מדגרה. באחד משני הפרקים שעשינו ביחד. אני רוצה ללמוד ממך איך אפשר למנוע הדבקה. נגיד, כששולחים את הילדים לגן, לבית הספר, אפילו אנחנו, כאנשים מבוגרים, אני מניח שזה מנגנון די דומה.

ד"ר שמואל גור: מותרלי לדכא אותך?

איתמר רועי: בטח.

ד"ר שמואל גור: להגיד שאי אפשר.  

איתמר רועי: אי אפשר?

ד"ר שמואל גור: אי אפשר. תראה, אתה לא חי בסביבה שאתה שולט עליה. אז בגן הילדים, אתה תדאג, וזה חשוב,תדאג לאיוורור תקין ולטמפרטורה נוחה ושכל הילדים יהיו בריאים. אבל הילד יוצא מן הגן ופוגש את החבר שלו בבית, אז מה עשית?

איתמר רועי: ד"ר שמואל גור, היה לי תענוג לשוחח איתך.

ד"ר שמואל גור: תודה, ואל תהיה מדוכא מהחלק האחרון.

איתמר רועי: לא יודע מה עשינו, אבל אני חושב שעשינו שירות טוב לציבור בפודקאסט הזה.

ד"ר שמואל גור: תודה רבה, איתמר.

איתמר רועי: אנחנו שמחים מאד שאתם אוהבים את הפרקים וכותבים לנו הרבה, מגיבים ומשתפים. אנחנו רואים את זה גם במספרים וגם בתגובות שאנחנו מקבלים. אבל עכשיו זה זמן להעביר את הקשר שלנו צעד אחד קדימה. תכתבו לנו בעמודי הפייסבוק והאינסטגרם שלנו, טבע ישראל, על נושאים שהייתם רוצים שנכין עליהם פרקים. נושאים שמעניינים אתכם. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו להקדיש לזה זמן.

‍