שוחחנו עם פרופ' ריבי טאומן, רופאה מומחית ברפואת שינה, על תופעה שהתגברה בתקופה האחרונה: אינסומניה.
למה נוצרים נדודי שינה? כיצד אפשר לטפל בהם? הכל בשיחה.
מוזמנים להצטרף אלינו להאזנה או לקרוא את תמלול הפרק כאן בעמוד, לעקוב אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם של טבע ישראל, ולשתף את הפרק.
לילות ללא שינה: המדריך להתמודדות עם אינסומניה
פרופ' ריבי טאומן, רופאה מומחית ברפואת שינה
בשנה החולפת, כשהמציאות היום־יומית נעשתה למורכבת וקשה, יותר ויותר ישראלים גם גילו שהם ישנים פחות טוב. האם מדובר בנדודי שינה או שמא תופעה חולפת? כיצד מאבחנים, מי נמצא בסיכון ואילו דרכי טיפול עובדות באמת? התשובות בתמלול הפודקאסט שהקלטנו עם פרופ' טאומן
נדודי שינה, ובשמם המקצועי 'אינסומניה', הם הפרעה כרונית שמתאפיינת בפגיעה באיכות ובכמות של השינה ומתבטאת בקשיי הירדמות או בקשיים לשמור על רציפות השינה, למשל יקיצות במהלך הלילה או השכמה מוקדמת, כשבשני המקרים יש קושי לחזור לשינה. אם מדובר בכמה ימים של קשיי שינה, לא אחת בתקופות של סטרס, כנראה שמדובר בתופעה חולפת שאומנם חשוב לטפל בה אך היא איננה כרונית. אינסומניה מוגדרת ככזו כשמדובר בתופעה ממושכת שגם פוגעת בתפקוד שלנו ביום־יום.
למה נוצרים נדודי שינה?
המקור לנדודי שינה ומי שבעצם אחראי על דפוסי השינה שלנו היא המערכת הצירקדיאנית הנמצאת אצל כל אחד ואחת מאיתנו והיא שאחראית לכך שאנו ערים ביום וישנים בלילה. זו המערכת שאחראית גם על הפרשת הורמון בשם 'מלטונין' המוכר כ'הורמון השינה'. הורמון זה משמש כ'מרקר' לשינה: במצב תקין, במהלך היום רמתו נמוכה ולקראת הלילה היא עולה, בלילה רמתו גבוהה ולקראת הבוקר היא יורדת. כשמתבגרים דפוסי השינה משתנים ורמת המלטונין יורדת ולכן אינסומניה נפוצה יותר מגיל 50 ומעלה או בנשים בגיל המעבר. גורם סיכון נוסף הוא פעילות פיזית מעטה, למשל בקרב אנשים שאינם עובדים או אלו שנמצאים רוב היום במצב ישיבה. אחד מגורמי הסיכון העיקריים הוא תחלואה נלווית (קו־מורבידיות) של חרדה ודיכאון ולמעשה, רבים מהמתמודדים עם הפרעות שינה סובלים גם מחרדה ו/או דיכאון, כשהקשר הוא דו־כיווני, כלומר הפרעות שינה יכולות להקדים את החרדה או הדיכאון ולהפך.
אם אתם בעצמכם מתקשים להירדם, אתם יכולים לפנות לרופא או רופאת המשפחה או לרופאים המומחים לרפואת שינה ולעבור תהליך אבחון מסודר, שבסופו תקבלו המלצות לטיפול. כך למשל בשלב הראשון לאחר האבחון, ייתכן שתקבלו המלצה מהרופא.ה לבצע כמה שינויים בסדר היום, למשל להפחית בזמן המסך, ללכת לישון בשעה קבועה בכל ערב ולבחון האם ישנם גורמי סטרס ודאגה קבועים שאולי פוגעים בשעות השינה ולהפחית אותם. יש מקרים שבהם תינתן המלצה לטיפול התנהגותי שיסייע לכם לזהות ולטפל בגורמים שמדירים מכם את השינה. זכרו כי שינה חשובה לבריאות בדיוק כמו תזונה נכונה וכושר גופני, ויש להקפיד על כל השלושה כדי להביא לבריאות טובה.
איך מטפלים?
במקרים שבהם הטיפול ההתנהגותי והשינויים בסדר היום לא מביאים להטבה, מומלץ להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת באשר לטיפול תרופתי המתווה לאינסומניה. בדרך כלל הטיפול הראשון שיוצע הוא טיפול מבוסס על הורמון המופרש על ידי הגוף, טיפול שנמצא כיעיל במחקרים קליניים ומסייע בהשריית השינה. חשוב להקפיד על טיפול שניתן במרשם רופא ולהימנע מתוספי תזונה שמכילים את החומר הפעיל ולא תמיד נבדקים קלינית או עוברים בדיקות איכות. לעיתים ימליץ הרופא על החלפת הטיפול בטיפול בכדורי שינה מסוגים שונים או מתן טיפול משולב ביותר מתרופה אחת.
נדודי שינה הם בעיה נפוצה שעשויה להשפיע על כל אחד מאיתנו, במיוחד כשאורח החיים הופך למאתגר ומורכב. באמצעות אבחון מדויק, גישות טיפוליות נכונות ושיתוף פעולה עם רופא המשפחה, ניתן לשפר את איכות השינה ולהחזיר לחיים איזון בריא. התערבות מוקדמת ושינויים בהתנהגות סביב השינה יכולים למנוע טיפולים תרופתיים ארוכי טווח, ובמקרים מסוימים גם טיפול תרופתי מותאם יכול לספק פתרון יעיל ובטוח.
המידע הכלול באתר הינו מידע רפואי ובריאותי כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי, וממילא אינו נועד להוות תחליף להתייעצות עם רופא, בהתאם למצב הרפואי האישי. מובהר כי המידע אינו נועד לשמש בסיס להחלטה על טיפול רפואי כלשהו או הימנעות מטיפול ומטבע הדברים כל העושה זאת נושא באחריות המלאה והבלעדית ומסכים כי אין לו ולא תהיה לו כל טענה כנגד טבע ו/או מי מטעמה.
